ברוכים הבאים לעידן ״ביטול ישראל״- ההפגנות בקמפוסים מקבלות רוח גבית גם אצלנו

ושוב, שוב, שוב. שוב השקר הזה. אני יכול להישבע שקראתי בכמה מקומות שהישראלים נבהלים מההפגנות באמריקה, כי הם מתקשים להתמודד עם העובדה שמישהו מציב להם מראה מול הפרצוף. זה לא את ישראל שהם שונאים שם על המדשאות בקולומביה, זה את הכיבוש. והאפרטהייד. ואם לא את שניהם, אז את הפופוליזם הפשיסטי ואת תהליכי ההדתה.

כמה פעמים שמענו שבעצם הכל באשמת ישראל. נתניהו והקיצונים כל כך מגעילים את הצעירים היהודים האופנתיים, הנכונים והמתקדמים באמריקה. הם, הדור האמריקני החדש שנוהה אחר אובמה וקלינטון ובארני, בזינוק לעתיד. ואילו ישראל המתחרדת והמתנחלת - שמובלת כמו עדר פותה אחר נתניהו והקיצונים - שוקעת לעבר.

כמה שמענו שממשלות נתניהו "הרחיקו את הצעירים" והשניאו את ישראל על יהדות אמריקה. בגלל נתניהו, והכיבוש, והאפרטהייד, והחרדים, והמתנחלים - הם כבר לא רואים בישראל אופציה לגיטימית, מקור השראה, נקודת הזדהות. אם רק היינו ליברלים יותר, פרוגרסיביים יותר, דמוקרטיים יותר - היה לבלוב ביחסים. שלא לדבר על כל שרי ההסברה הכושלים, ליצנים אלה, שבמשך שנים הפקירו את האוניברסיטאות ועשו עבודה רעה בלהסביר את ישראל.

זה לא רקוב, זה דבש!

אבל מצד שני, הו, כשל לוגי שובב! איך בכלל אפשר להסביר את ישראל, שהרי היא - וגם את זה הטיפו לנו באותם מאמרים, וטורים, ונאומים ופאנלים - מדינת כיבוש. אפרטהייד. פופוליזם, פשיזם והדתה. נוסף על כל זה, הסבירו לנו, שטחיים שכמונו: זו לא אנטישמיות בכלל, וזו גם לא אנטי־ציונות. די כבר לבכות ש"כל העולם נגדנו". זו בסך הכל ביקורת על ישראל. ואף היו שהטיפו: אם תקשיבו טוב, תראו שאלה דווקא אוהבי ישראל - אנשים שאכפת להם מדמותה של מדינת היהודים. זה לא רקוב, ילדים, זה דבש.

היו ימים שבהם פתק דוחה על קיר בית כנסת או קריקטורת־פח שהפיץ בטוויטר בלוגר גזען מטקסס, הספיקו כדי להרעיד פה את אמות הסיפים של בעלי הדעה: זהירות! הגזענות של טראמפ והרפובליקנים היא הדלק שמבעיר את מדורת האנטישמיות בארה"ב. כמה שמענו, כמה קראנו, כמה הוזהרנו מפני הלאומנות הקנאית של הימין האמריקני, בתוספת הלהט האוונגליסטי שאינו אלא פונדמנטליזם משיחי מסוכן בתחפושת של אהבת ישראל. אני אפילו עוד זוכר איך טראמפ הואשם ברוח ההסתה שהובילה לירי המזעזע בבית הכנסת "עץ החיים" בפיטסבורג.

מה נגיד עכשיו? בכירי הממשל באמריקה מסמנים ישראלים - מתנחלים, אולי גם חיילים - ומטילים עליהם סנקציות. מנהיגי מפלגת השלטון קוראים לנתניהו להתפטר, ומסמנים את ממשלתו כבלתי לגיטימית. ישראל מואשמת על ידי הממסד בהמטת אסון הומניטרי מכוון על עזה. יש קמפיין מלמעלה על "הרעבה", והחוגים האינטלקטואליים הכניסו ללקסיקון ביטוי חדש: "דה־הומניזציה".

אבל מה שקורה בקמפוסים במערב הוא לא בגדר ביקורת על ישראל, והוא גם לא בגדר מחאה נגד "פשעי מלחמה" כביכול. מה שמתחולל בקמפוסים הוא פורקן חסר שליטה של רגשות שנאה שטופחו בהתמדה, בשקידה, באין מפריע. פרחי ההשכלה של העולם המערבי בחרו צד; הם נגד ישראל, נגד מדינה יהודית, ולפי מה ששומעים מיהודים באירופה ובאמריקה - הם פשוט נגד יהודים באשר הם יהודים.

אלא אם כן הם מגיעים בתחפושת של רבה רפורמית ומקשקשים על תיקון עולם בהפגנות עתירות כאפיות ודגלי פלשתין. זה פולחן שנאה ואנטישמיות מובהק - ואי אפשר יותר להתחבא מאחורי ביטויים כמו "אנטי־ישראליות" או "ביקורת הכיבוש". מדינת ישראל והיהודים נכנסו לרשימת הפסולים של "תרבות הביטול": יחד עם הקולוניאליזם והאימפריאליזם והעבדות וכל מה שמצריך ניפוץ פסלים, הסרת ספרים מהמדפים, מחיקת סצנות מסרטים, וקעקוע המורשת של דמויות עבר ואישים בהווה. ברוכים הבאים לעידן "ביטול ישראל". Cancel Israel.

אבל איכשהו, כשהשד האנטישמי יוצא מהבקבוק על מלא, ממרכזי ההשכלה והקידמה, מהמטרופולינים הקוסמופוליטיות, ולא משולי החברה והטוויטר - אף אחד כאן לא קם ואומר "היי, זה צ'אק שומר מסית". "וואו, ננסי פלוסי, הגזמת". "ביידן נותן רוח גבית לאנטישמיות". "קמאלה האריס מתדלקת את השנאה".  

הנה הבייס, והרי הפופוליזם

כי מה שאנו חוזים בו הוא קריסה מפוארת, רועשת, פחדנית ופופוליסטית להחריד, של הממסד הדמוקרטי כולו, של ההנהגה הנחזית לנאורה ולמתקדמת, בפני הבייס המתלהם, המשולהב ושטוף השנאה. תזכרו גם את זה בפעם הבאה שיזהירו אתכם מהפופוליזם והבייס וההתלהמות ושיח השנאה - של הימין האמריקני, ושל הימין בכלל.

אפשר להאשים את ג'ודית באטלר או את גילדת האמנים חותמי העצומות. אבל הרטוריקה המופרעת שלהם לא היתה מתנחלת בכל כך הרבה לבבות בלי הרוח הגבית מהממסד השלטוני ומשופרות הבית הלבן.

וגרוע מכך: מתוך חלקים באליטות הישראליות שמאשימות, גם עכשיו, את נתניהו והממשלה בסדיזם מכוון כלפי חטופים ומשפחותיהם, בהתעללות מודעת בפלשתינים ובעזתים, בהמשך המלחמה לצרכים פוליטיים ובחרחור של אלימות נוספת רק לצורך הישרדות אישית. חלקם אנשי אופוזיציה מכהנים שמילותיהם הרעילות מהדהדות בעיתונות העולמית. חלקם עיתונאים שפונים במכוון לדעת הקהל בחו"ל.

זה מוקדם, מוקדם מדי לערוך חשבונות ולהעריך את הנזק שלהם. כולם, אבל כולם, מעריצים בקולניות את ממשל ביידן ונעמדים לימינו במאבקו התדמיתי נגד ממשלת נתניהו. חלקם אף קוראים לנשיא ביידן "להציל את ישראל מעצמה" ולהחריף את העיצומים והלחץ על מדינתם. גם להם יש חלק בעיצוב דעת הקהל העולמית נגד ישראל, ועוד בשעתה הקשה ביותר.